סדרת הציורים עוסקת בתקופת זמן ייחודית בחייהן של נשים רבות – התקופה שלאחר לידה. העבודה על הסדרה התחילה מתוך החוויה האישית שלי. בסמוך ללידת בתי עלו אצלי בפעם הראשונה שאלות בנוגע לאמהות וכיצד היא נתפסת בחברה בה אנו חיות. נושאים שעלו נראו בעיני כמעין טאבו בשיח האימהי כמו אהבה אינסטינקטיבית לתינוקך, המרווח בין אושר לדיכאון, רגשות אשמה, בדידות של אמהות ללא שבט, קונפליקטים וסתירות פנימיות.
כל אחד מהציורים התחיל מצילום שלי ושל ביתי בשלב אחר בגדילתינו. שלב ההריון שבו אנחנו גוף אחד, שלב הפרידה הראשון שבו גוף ניתק מגוף, שגרת ההזנה שבמהלכה גוף אחד נוזל ומפריש בעוד השני מחכה ואף דורש לקבל והשלב שבו שתינו נפרדות ועדין צמודות. מבטי על בתי, מבטה בי, מבט הצופה על שתינו. מבטים מצפים, מבטים רכים, מבטים נדהמים, מבטים מאוימים.
מנחה: אירית חמו
