יעל אדניה

זה לא כמו שאני זוכרת

תקופת הילדות נחווית לרוב בתחושה של חוסר שליטה מלאה על החיים. המשפחה הבוגרת והמערכות החיצוניות מחזיקים בשליטה, ברגולציה ובוויסות ובמיון של כל התנהגות, רגש ומחשבה של הילד. מה היה קורה לו יכולנו לשלוט בתקופת הילדות שלנו, אבל  דרך המבט והמחשבה של "האני" הבוגר?

בעבודה זו אני מפעילה מניפולציות אומנותיות כדי לשלוט בזיכרון הילדות שלי. חומרי הגלם הם תצלומי משפחה שלי עליהם אני מפעילה שלוש פרקטיקות שונות של הסתרה, מחיקה ושיבוש מזון מושלך, לק שחור, קולאז'   כדי לפרק ולהרכיב מחדש סיפורי ילדות ומשפחה.

מנחה: מיכל בראור

  • קולאז׳ של תמונות מוגדלות מאלבום משפחתי מפוזר על קיר
  • ארבע תמונות מוגדלות
  • תקריב על קלואז׳, שולחן מעל שני דמויות
  • תמונה מוגדלת עם מריחת ל׳ שמסתירה דמות